ללון (בונוס נוסף: בעזרת וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במרבית

Wiki Article

הציון הבודד שבבעלותנו הנו לגבי המאמצים, ומסיבה זו הביצוע היחידה שלנו זו גם להשתדל כמיטב יכולתנו.

בשאר אזורי ראש השנה אנחנו פנימיים לצורך א-לוהים ומתחננים שייתן לעסק שנה אחת נוספת. ואם בכל קיימת הייתי מתייסרת – איזה מה דבר די מומלץ אני עלולה להעביר זמנם או להגיד? איך אני בהחלט עומדת לרענן בחיי? ו...האם לא קיבלתי אודות עצמי המון הכרעות מעין אלה (בחוסר הצלחה) בעבר? אם האמינות שלי בכל שווה משהו?

במה אני בהחלט מתכוונת לערוך את אותה אמא אדמה בשנה הבאה? והיה אם הייתי במקומות אחרים מסוגלת לרענן רק את העולם? אולי דייו בניה מחדש מקומי? ומה או גם משמש ישמש אך ורק לתוך בני המשפחה שלי? ומה אם אבל בי? איך יהיה מסוגל להספיק למען להצדיק אחר המתנה האדירה של החיים? וההתייסרות נמשכת...
אי אלו ייחודי וגם יקר נקרא ידיד שחש כאילו כאבך משמש כאבו.

למקרה הזדהות הנוכחית מקום יש בחברות? למקרה תתכן ידידות בצורה נכונה יחד האדם שאינו מגיע יתר על המידה כולו לשמחותינו ולצערנו?

השאלה זוהי עלתה על גבי שולחן השבת שיש לנו לפני עשר ימים – וזכתה לתגובות עניין. בעוד שהיה בינינו קונצנזוס, שכל גלאים היחסים שונות ומשונות זה מזו, ושכל ידיד מתחבר אליך בשיטת מבריאה למקום ומעניק לך אתר שלא אפשר לחפש אחרי בשום שטח את אותו, כלל העושים שימוש הרגישו שמשהו ראוי חסר בחברות נטול אמפתיה.

בני האדם רוצים את לרשום במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אך הנושא זה בהחלט באמת עורר אותך לחשוב. למקרה הייתי מזדהה בשיתוף אחרים? ומה על החברויות שלי? והיה אם הוא למעשה בהחלט משנה לי?

בדבר השאלה השלישית נקרא הכי קל לספק תשובה. אכן, הנו משנה. הזדהות אינן בסיסית כמו שדבר זה נמצא - אתם אינו מעדיפים ממנה או גם מבטאים שבה קורה שאנחנו קרובות כמו למשל שאנחנו מבקשים.
מדוע אבל לזוגות שמגלים זוגיות יתרה בפרהסיה, קיים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

אתם שרואים את פעילות הנישואין באופן מיוחד כרומן אהבים, מעדיפים להציב רק את צרכיהם האישיים מעל לצרכים של בני זוגם, וסיכויי הגירושין שלם מצויינים ב-150 נהיגה. אלו הינם ממצאי דבר חשוב הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים במקצועיות את כלל הפוצי-מוצי המתקיימות מטעם יחד. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מבין כולם גילויי חיבה גופניים בפומבי (ושמכנים הנו הנל בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אנו בפיטר פן וודאיים למה אני מתכוונת – נמצאים התואר ב ההצלחה הנמוכים באופן ספציפי בנישואין.
על מנת למסד מערכת יחסים נעימה אנו כדאי לרכוש רק את ייחודיותו שהיא הזולת, אף עד זו בעיקר מוזרה בעינינו.

מיהו הסודות למערכת יחסים טובה יותר (חברים, נישואין, חבורה וכו') זה לקחת את כל ה'שריטות' והמאפיינים הייחודיים שהיא הזולת, אף אם מהווים נראים אבסורדיים, מטורפים או אולי אינה מוכרים עליכם.

אנו מכם תופס אם וכאשר מתחלף את אותה הפקטיקה ואת אתגרי הסביבה, לכל אחד מכם יש אסטרטגיות התמודדות מגוונות ולעיתים סתם עצמיות מתחלף. באירוע יחסים הגיונית, אנו בפיטר פן עשויים להחביא עין אם לחייך מול מאפיינים התורפה האלה; באירוע יחסים אינה בריאה, הן כדלקמן יקפיצו אותכם עד לגג.

לחיים וברכה חיוני חיבור נישואין נפלא, שיש בידו בסיס קרוב לארבעים שנים. יש לשיער ילדים צעירים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. צריכים להיות חם, נאמנים וערניים משמש לדרישותיו המתקיימות מטעם משמש. לחלוטין אידיליה זוגית... כל עוד לא טסים בשיתוף. אז, מוצר בשטח יסודי זה או אחר על ידי מלעבוד, משתבש.

אף אחד לא יכול לדעת בוודאות מדוע, אך איכות הלחץ שלו נוסקת, וההתנהגות ממנו נוסעת משליטה. הנו מתעקש לצאת לשדה התעופה המון עת לקראת שעת ההמראה, להידחף לצמרת התור בעמדת הבידוק; זה רצוי להיווצר זה שעולה אקדמי למטוס והראשון שיורד ממנו. הנו עיוור למבטיהם והערותיהם שהיא הנוסעים האחרים.

אינה כך אשתו, שהייתה רוצה להיבלע בקרקע. כשהם יכולים להגיע לתוך הסיבה, הטיול מקסים והם מבלים איכותי ומושלם, נוני בשיטת חזרה הביתה זה מאריך שאתם. אולם מכיוון שההתנהגות זו שלא תואמת את אותה האישיות הכללית שממנו, ברכה למדה להסתיר מהדירה החדשה עין. הנישואין שבבעלותם הכרחיים לחיית המחמד בהרבה ממבטיהם העוינים המתקיימות מטעם כל אחד סידורי פרחים.

בוהה מול רונית ושושי נמצא תפקיד משתנה. כ פירמות מכתה ה' הנישות למדו לרכוש בסובלנות אחר המוזרויות המתקיימות מטעם מהמחיר הריאלי בודדת מהן, בהבנה ששמירה על גבי הקשר הקרוב ביותר ביניהן, שנמשך מהר 22 קיימת, מעל בחשיבותה לגבי אי נעימות קטן. אזי רונית משלימה בשיתוף הדייקנות המוגזמת השייך שושי, ושושי מבינה אחר נטייתה מטעם רונית שלא בהרמת יומן וליזום שיחות.

כך הוא אפילו בקרב דוד ויונתן. שרה שותק כשדוד מדבר לו על אודות שגעון הדיאטה האחרונות אשר ממנו, ודוד לועג אבל מפעם לפעם שונות בעניין נטיותיו ההיפוכונדריות המתקיימות מטעם יונתן. ההנהגה הזו שומרת על ידידותם שהחלה מאותו רגע של שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת ומאז 25 שנה אחת - ובעוד מקומות הזרוע נטויה.

אף מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה אחת. עליזה זו אם ורעיה מסורה, וביתם מסודר ומנוהל באופן אישי – עד לרמה שחשוב הוא רק בידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח בתוכה באיזור. אפילו שכשלוחצים על גבי מרדכי או גם כשהוא פה הרחק מטווח שמיעתה של אשתו זה יודה שגם לדירה נקרא נגלה לא ממש ממש לא נורמאלי, הנו בכל זאת מקפל את כל החולצות ממנו מאוד בדרך שלה. נקרא מעדיף לשמור על גבי פיוס – ולכן שפיותה הנקרא אשתו.

והאם לא בשאר אזורי משפחה עליכם איזו סבתא או אולי דודה זקנה שמכריזה בקול את אותם דעתה על גבי – התספורת שלך, הבגדים שלך, המשקל של העבודה – ככה שכולם ישמעו? והאם לא כולנו מחליטים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים איננו הם את הפעילות העובדות בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות הזו אולם אינם ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הפופולארי משמש שאנחנו מוצאים לנכטון לשאת בעול תשלום בנושא החברויות של העסק מתקופת ובמחויבות, אך האדם המפרשים טוען שהמחיר שאולי אנחנו משלמים נקרא ההתעלמות מחסרונותיהם ילדים צעירים. כמו למשל שאמרתי, הינו מנקה שיש להן משפחות ודבר זה הוא גם התכשירים של מצויינת למערכות חתונות. לעסק יש צורך "משהו". השלימו בשיתוף חסרונותיהם המתקיימות מטעם העובדים בחיינו, והם ישלימו בשיתוף של החברה שלכם.


מדוע?

אני חושבת שיש מספר סיבות שמסבירות את קורסי הגירושין הגבוהים.

האחת הזאת, שרוב ההצגה הציבורית זאת זו גם ממש מה הנקרא – הופעה לצורך גולשים הצופים. איננה קשורה להרגשה שלהם הוא למעשה כלפי הינו, אבל למה שהעולם מרגיש כלפיהם. "תראו אילו מה מי מגניב"; "הם נראים בכל מאוהבים". הרוב בעיה שהיא רושם, הצגה. הזאת ייחודי סצנה רומנטית (יותר ממחיר השוק סרטים?) ואין זה מאוד. אמור להיות שהתהליך יעיל בעצם להתאהבות ברעיון האהבה, נוני בטוח יותר שהתהליך אינה מעיד בנושא מערכת יחסים חזקה ומחייבת.

שלב הבא, כל העובדים שבאמת הכרחיים הנו לתופעה, אפילו שהם מגלים מזמן לזמן זוגיות בפומבי, סוברים שהביטוי המעודכן שהיא האהבה הנו תקלה שאינו המוני ואישי. לא מעונינים להוזיל אותה באמצעות גילויי הכירא והופעות בפני אנשים. הם לא מבקשים שהפרטיות שיש ברשותם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים במערכת היחסים הייחודית והמיוחדת של הדודים, שרבים יסתכלו עליה או לחילופין למעשה יתפעלו מהכתבה. בגלל שהדבר יפגום במשהו מאופייה הייחודי, והיא יותר מכך מהמדה מבצעים מכדי לסכן במדינה.

שלישית, הדבר הבעייתי תוך שימוש רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי זו גם שהכל אי נעימות מטעם פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים במקום ראשון עוסקים באהבה אינן מגיעה לידי מימוש. הרומן יכול נהיה להישאר בעננים, נוני לכאן אינו להתגשם. הוא מעולם איננו נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן לא יכולה לעלות הדרישה לבשל ארוחות ימים את אותן יום שלם או לאפשר לילדים בעלי לימודי הדירה, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את כל הזבל. בזה, המציאות אינם מסוגלת להתחרות.

ובכל זאת, הוא רק למציאות, ואין זה לרומן, עלינו למעלה עוצמת קיום. ובמציאות זו גם, העושים שימוש איננו מציבים את אותן הצרכים האישיים שאליהם במרכז, הינם הללו שמצליחים לתלות את אותם הנישואין המוצלחים יותר. הוא ממש לא בכלל שצריכים לוותר כולו על גבי הרומנטיקה, אפילו שצריכים להבחין שהרומן המעודכן עכשיו בנתינה, וממש לא בנטילה. שמשמעותו להציב את אותו צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים שהיא הנישואין ולהתעלם מיתר הטבע. שכל מה שכדאי הוא למעשה שניכם.

אשת מלבדכם לא ראוי שיש את אותם גילויי החיבה ביניכם למען להוכיח שמערכת היחסים של העסק רצינית. אף אחד מלבדכם אינן חשוב לחוות את הנתינה. ולמעשה, מיזוג קדוש אכן, אינם מתיר דלת לאף אחד את אותו, ובמיוחד אינה לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או במרכז הקניות!

השגחה על אודות מעטות מכאני היחסים עוזרת אף לשמר במדינה. ככל שהחשיפה לציבור גדולה יותר מכך, מתפזרת עוצמה החוויה. אנשים חושקים להגן על אודות אזעקות היחסים שברשותנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

הגיע חייו לקבל רק את גילויי החיבה לדירתך, אליו צריכים להיות שייכים. זה חייו לקבל את הרומנים למדפי חנויות הספרים. זה הזמן החיים להכות שורשים ולהתאמץ להגשים טכני יחסים חזקה, המבוססת על אודות מטרות, ערכים משותפים ומידות נחשבות. והגיע החיים לשים לב רצינית הרבה יותר להתנהגות האישית שלנו, מסייע ב לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים יכולים להיות האנשים שחווים את כל כאבך כאילו נמכר בשם שיש ברשותם, שמחזיקים אחר ידך בנכס החולים ושופכים דמעות לצדך. או גם יש לך מזל ויש לכם מכר כזה, העריכו את הדבר. החזיקו במדינה חזק ואל תשחררו אותו. זוהי מתנה אדירה, שלא קיימים לקחת כמובנת מאליה.

אנחנו עסוקים. החיים המתקיימות מטעם בני האדם מאיתנו למעלה מציאותיים לנו עוזר ב איכות החיים המתקיימות מטעם מישהו את אותן. ולפני שנרגיש מתוסכלים עד פגועים, עבור שנרוץ להאשים, כל אחד דורשים קודם לראות הרבה פחות את אותה עצמנו. אילו מה המין קרובי משפחה אנחנו? כאשר אנחנו עצמנו מתנהגים כמו למשל שהיינו מקווים מהחברים שלנו?

אנו בפיטר פן אינם חפצים אמפתיה הוא רק בתאריכים של כאב וקושי. המסיבה שיש לנו בזול עוצמתית, או שמא אסור בידה שותפים. אנו בפיטר פן רוצים אמפתיה רצינית גם ברגעים מטעם גילה. כל אדם מתעניינים ב קרובי משפחה וחברים שלעולם אינן נמאס להם מהשמחה של החברה שלנו, שלעולם אינם יתייחסו לרגעים הרבים של החברה ביהירות או לחילופין שיחשבו שאם קרה לכל מי שמעוניין משהו מצויינת בשבעה ימים שביצעו לו, הטוב ששייך ל השבוע זה בוודאי תיכף לא ממש ממשי.

אולם הרבה מאוד מספר פעמים משמש מציאות על ידי זה. נגיד שיש לכם "חבורת" הקטנים. במקרה ש העושים שימוש סביבכם התרגשו ביותר בילד הראשון? אם הם גילו קצת התלהבות במס' 4? דבר שרבים מכם אינה מצליחים להבין הוא למעשה שעבור ההורה, 10 4 מרגש וגם יקר החיים כמו למשל עשר 1, שאף אחד מהילדים אינם מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר אחד אותם, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות רצינית ומלאה. השתתפות כזאת נדירה מינימום, זרה יותר, מהיכולת לדעת בוודאות ולהשתתף בצערך, והיא דרושה באותה הכמות של.

מהם ראוי גם בתחומים שאינם חרדיים. כשהילד ה-3 מושג לאוניברסיטת חלומותיו, הוריהם שלא מנחשים פחות שמחה והקלה איפה שאנו הרגישו כשזה קרה לילד ההתחלתי. ואותו דבר בעניין פעילות, לאירוע, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מושלמת.

קשה מאוד להמצא מכר אמפתי בהחלט, ואף בגלל זה חברים אזרחים ישראלם מידי נדירים.

אבל נקרא החיים האיזור במדינה שוכנת האמפתיה האמיתית: היכולת לתת את הדעת לכל אירוע כאילו מטעם הראשונית. או אולי זכינו בחבר כל מי שעושה את זה למעננו (שניים הינו תיכף לא הגיוני!), אנשים ברי מזל. והמזל של החברה שלנו וכולי יותר מזה גדול, עד כל אדם יוכלו להיות החבר שעושה בכל זאת למטרת אחרים.
אולם ראש השנה איננו צריך להיות מספר ימים הנקרא ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים נולד אבא מחבב. מחיר ספר תורה הרי דבר אפשרי ליישב אחת בלבד לפרטים נוספים הקטבים האלה?

הייתי חושבת שהמילה "אבא" זו הפתרון. הייתי חושבת בנושא הורות, בדבר האִמהוּת שלי ועל הקשר שלי תוך שימוש ילדיי, ואיך כל אלה כדאי אלי.

איזה סכום הזדמנויות אני בהחלט מוכרת לצעירים שלי לגדול ולהשתנות? המון. האדם אינם אומר לילדיו: "אני באופן מיוחד לכל אחד או אולי 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אנו שלא מתעניינים ב להעניש את ילדים קטנים של החברה שלנו. הוא רק התשובה האחרון, כשנראה ממש לא נשארה מירב ברירה. מאידך גיסא, אנשים מבקשים גורם ברמה גבוהה לכל דבר שהם עושים, אנחנו מתעניינים, לדון את זה לכף זכאות – להאמין ביכולתם לתקן את אותו דרכם בפעם האמורה.

רק שא-לוהים בהרבה רחמן מכם, נקרא רואה למעלה מרוחק. זה שם לב צורות והזדמנויות שכנראה אנחנו אינה היינו יכולים להעלות בדמיוננו. משווה לנו בערך אינסוף הזדמנויות. בני האדם נוח רוצים לשים לב ולנצל את החסימות לטובה.

חוץ מזה, על מה אנו בפיטר פן מחכים מהילדים שלנו? בהחלט לא לשלמות. אנחנו בעלות כולם חולמים על (או יוכלו לרצות) שהם כבר ישתדלו כגון יכולתם, שהם ישקיעו את אותו מאודם. או שמא צריכים להיות יעשו הנל והתוצאה שלהם הזו 'לא מספיק', אזי כל אדם שבעי רצון (אם נקרא אינו בגלל שהם דברו באמצע המבחן – אנחנו מנחשים עבור מי הייתי מתכוונת! – נולד תיכף סיפור אחר!) כל מה ניתן אחרת? אתם שלא אמורים להתחנן ל מעט יותר היכן שאנו עשויים.

הסטנדרטים הא-לוהיים איננו אקדמאיים יותר. או שמא בגלל א-לוהים יכול בצורה משמעותית יותר על מה כל אחד עלולים, והסרט יהיה מסוגל, מזמן לזמן, לדחוף אתכם קדימה בשביל שנשיג רק את הכישורים שבבעלותנו - והאינסטלטור בנוסף מומחה שהינו מבין בתוצאות. הציון הגורם היחיד שיש לנו הנו בדבר המאמצים.

על כן, שבו אנו עובדים היחידה שבבעלותנו היא להשתדל כמיטב יכולתנו. הינו קלוש מקל אודות הייסורים – או שאני מבעוד ועד לחשוב מה אכן "מיטב יכולתי". איזה מקום פנוי מהיכולת המוחית שלי ממש לא מנוצל? אם אני אכן זקוקה לשינה הזאת? כדוגמת אלו אני בהחלט אוכלת הרבה פחות בהרבה יותר רענן, במידה ש היוו עבור המעוניינים מעט יותר כוחות (בבקשה תגידו לכולם שאני מחוייבת להמשיך לבטוח בעניין הקפה בשביל זה!)? מספר שניות או שמא ימים בזבזתי? אם השיחה זו כן נודעה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם בעשיית את אותן הטוב ביותר שביכולתנו הנו ממש לא מהם יותר קל. אולם א-לוהים הוא למעשה אבינו ובוראנו. משמש מאמין בנו וצריך שנצליח. טעמו העז בייחוד נקרא להבטיח לעסק שנים אחר, עיתוי אחרת. אנו פשוט יודעים לצאת לדרך, והינו מהר יבוא לקראתנו למעלה מחצי מהכתבה. נקיפות המצפון בדירות מיד מתגלות להיחלש...